.jpeg)
גברים מדברים – על הדרך החדשה שנפתחה בקהילה שלנו
השנה, לראשונה בתולדות JACC, פתחנו קבוצת גברים ייחודית.המחשבה שעמדה מאחורי היוזמה הייתה פשוטה אך עוצמתית: ליצור מרחב בטוח שבו גברים מהקהילה יוכלו להיפגש, לשוחח וללמוד יחד על נושאים עמוקים ומשמעותיים – הורות, זוגיות, משפחתיות, מיניות, טראומות אישיות וחוויות חיים, לצד האתגרים והקשיים היום-יומיים שאיתם הם מתמודדים כאן בישראל.
איך הכל התחיל?
הרעיון נולד מתוך צורך שעלה מהשטח – מהקהילה עצמה. פעמים רבות נשות הקהילה הן שנוכחות בפעילויות קבוצתיות, מקבלות הדרכה ותמיכה, ומשתפות זו את זו. אבל עבור גברים – פחות נמצא מרחב כזה. לא פעם, השיח הרגשי נדחק הצידה, במיוחד בתוך תרבות שבה גבריות מקושרת לאיפוק, לסבלנות ולכוח.מתוך ההבנ ה הזו, החלטנו להרים את הכפפה ולבנות קבוצת גברים ראשונה מסוגה – קבוצה שמאפשרת לדבר, להקשיב, לשאול, ולהיות.
מי הנחו את הקבוצה?
את המפגשים הנחו סטודנטיות לעבודה סוציאלית במסגרת ההכשרה המעשית שלהן ב-JACC. לצידן הצטרף מולו – חבר קהילה, אב בעצמו, שהשתתף בקורס להדרכת הורים ומשמש כמגשר תרבותי. מולו התנדב להוביל את הקבוצה, מתוך אמונה עמוקה בכוח של למידה משותפת ובחשיבות התמיכה ההדדית.
החיבור בין הידע האקדמי של הסטודנטיות, לבין הניסיון האישי והתרבותי של מולו, יצר שילוב מיוחד במינו – כזה שמצד אחד מבוסס על כלים מקצועיים ומצד שני קשוב לרקע התרבותי, לשפה ולחוויות האישיות של המשתתפים.
מה קרה במפגשים?
הגברים הגיעו אל המפגשים בלב פתוח. לאט לאט, ממפגש למפגש, נשברו החומות והתחיל להיווצר שיח קרוב, אמיץ ורגשי. גברים שלא היו רגילים לדבר על תחושות, החלו להרגיש בנוח לשתף.שאלות שהיו עד כה פנימיות ובלתי מדוברות – קיבלו מקום. איך להיות אבא בישראל, כשאני עצמי מתמודד עם קשיי הסתגלות? איך מתמודדים עם טראומות מעבר שעדיין מלוות אותי? איך מנהלים זוגיות בריאה?
במרחב הזה נוצרה קהילה קטנה בתוך הקהילה – קבוצה שבה אפשר לדבר, להקשיב, ולמצוא חיזוק ותמיכה.
מולו, מלווה הקבוצה, סיפר:
“למדנו לשלב בין הידע שהבאנו איתנו מהבית, לבין מה שאנחנו חווים כאן בישראל. זו לא שיחה שקורית ביומיום בקהילה. עצם העובדה שיש לנו שעה וחצי להיות יחד – זה משמעותי. זה לא רק עבורנו, אלא גם עבור הילדים שלנו. אנחנו צמאים לידע הזה. אם כל אחד ייקח אחריות על מה שלמד כאן – זה יתרום מאוד לקהילה. אני מאמין שהקבוצה הזו היא רק תחילתו של תהליך גדול ויפה.”
ומה אומרים המשתתפים עצמם?
במפגש הסיום, הגברים התבקשו לשתף מה הם לוקחים איתם מהתהליך. וכך הם אמרו:
“למדתי לדבר על טראומה בלי פחד.”
“קיבלתי כלים לגידול הילדים שלי – וזה עזר לי כבר בבית.”
“הבנתי שלא צריך לוותר אחרי ניסיון אחד, אלא לתת אמון והזדמנות.”
“פה הרגשתי שאני יכול להסביר את עצמי, ושמבינים אותי.”
“כשנשארנו רק אנחנו, הגברים – זה היה כמו משפחה, בלי פ וליטיקה, רק ביחד.”
“פה למדנו איך להיות אבות בישראל – זה לא מובן מאליו. המציאות כאן אחרת, ואנחנו צריכים ללמוד להיות הורים שמתאימים למציאות החדשה.”
המשפטים הפשוטים הללו מספרים סיפור גדול: כמה משמעות יש למפגש הזה, כמה אומץ יש בכל אחד מהמשתתפים, וכמה צורך אמיתי קיים לפתוח מרחבים כאלה לגברים.
מבט קדימה
הקבוצה הראשונה הזו היא רק ההתחלה. בקרוב נפתח קבוצת גברים נוספת – בתמיכת אגף הרווחה ושותפינו לדרך.החזון שלנו הוא להמשיך וליצור עוד ועוד הזדמנויות לגברים לדבר, לשתף, ללמוד זה מזה, ולהיות יחד.
כי כשגברים לומדים לתת מקום לרגש, הם לא רק משנים את עצמם – אלא גם את המשפחות, הילדים והקהילה כולה.
