צו גירוש לקהילה האתיופית
- Yulia Zemach
- לפני 6 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
אחד האתגרים הגדולים שאנו מתמודדים איתם בימים אלו הוא איום הגירוש המרחף מעל רבים מחברי הקהילה האתיופית. עד כה, מבקשי המקלט מאתיופיה חסו תחת הגנה קבוצתית מפני גירוש עקב הכרה ישראלית במצב המורכב ובמלחמת האזרחים המתמשכת באתיופיה. בדצמבר 2025, בית המשפט העליון קיבל את דרישת רשות האוכלוסין להסיר את ההגנה הקבוצתית, ופסק הדין צפוי להיכנס לתוקף בחודש אפריל הקרוב. משמעות פסק הדין היא שזכותם של מבקשי המקלט מאתיופיה לחיות בישראל נלקחת מהם והם מועמדים לגירוש.
מצב זה מעמיד את המשפחות מבקשות המקלט האתיופיות בירושלים במצב מורכב. חוסר הוודאות סביב המשך שהותם בארץ, לצד הפחד מגירוש והאימה מפני החזרה לאתיופיה – המדינה ממנה נמלטו. באתיופיה נשקפת לרובם סכנה ממשית, והדיווחים על הזוועות המתרחשות באזורים השונים מגיעים מדי יום. לרבים מחברי הקהילה אין בית או משפחה לחזור אליהם כתוצאה מפגעי המלחמה. נציין כי חבל הארץ טיגראי, ממנו מגיעות רבות מהמשפחות בירושלים, עדיין מצוי במצב של סכסוך אלים מתמשך.
איננו יודעים לומר באיזו היקף יתממשו השלכות פסק הדין, אך ברור כי עצם איום הגירוש כבר משפיע באופן עמוק על הקהילה. בימים אלו אנו פועלים במספר מישורים על מנת להיערך למצב: אנו מקיימים מפגשי זום ומפגשים קהילתיים לעדכון והסברה על המצב החוקי וההתפתחויות; פועלים בשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים ומעבירים מידע עדכני באופן ישיר ומיידי לחברי הקהילה; מסייעים בהגשת בקשות מקלט פרטניות ומחברים לעורכי דין המספקים ליווי משפטי; משתתפים בקמפיינים ציבוריים ופונים לתקשורת על מנת להעלות את הנושא לסדר היום; וכן פועלים להעלאת מודעות בעיר ובקרב קהילות השותפים שלנו.
בתור שותפים לדרך, אנו מקווים שעדכון זה יסייע לכם להכיר את מוקדי הפעילות המרכזיים שלנו בתקופה הקרובה. נשמח מאוד לעזרתכם בתחומים שונים – בהפצת הפעילות, בגיוס מתנדבים (בדגש על עורכי דין ומטפלים), וכן בשותפות לחשיבה ולהובלת מהלכים. אנו פתוחים מאוד לרעיונות ויוזמות ונשמח להמשך שיח משותף.
לפרטים נוספים וסיוע ניתן לפנות ליעל פול שטראוס המרכזת את הנושא יחד עם עמוס הסטודנט הקהילתי שלנו
psychosocial@jacc.org.il | +972 55-272-0166
קישור לכתבה שיצאה בנושא:
ישראל מגרשת פליטים אל מותם: ביום רביעי שעבר חיכו פקחים של רשות ההגירה ליד כנסיה בירושלים ועצרו שתי פליטות אתיופיות שעברו שם, בנות 30 ו-40 לערך. אחת שוחררה בהתערבות עורך דין, והשניה עדיין מוחזקת בכלא רמלה בלי תאריך שחרור, כך נמסר על ידי JACC - המרכז לקהילה האפריקאית בירושלים.
כיום שוהים בישראל 1395 פליטים אתיופים שברחו ממלחמת האזרחים שהתרחשה בתיגראי שבצפון אתיופיה. בינואר 2024 החליט שר הפנים לבטל את ההגנה הקבוצתית שניתנה ליוצאי אתיופיה ולחדש את הפעילות למעצרם וגירושם. אמנם רשמית מלחמת האזרחים באתיופיה הסתיימה ב-2022, אבל האסון ההומניטרי של 2 מיליון העקורים בצפון המדינה נמשך.
קיברום טוולדה גברמריאם כתב בטור להארץ שבעבודתו כמנהל קשרי קהילה במוקד לפליטים ולמהגרים הוא פוגש ״פליטים שנמלטו מסכנת חיים ממשית: נשים שעברו אונס סדרתי; גברים שספגו עינויים אכזריים; צעירים שהוריהם נרצחו לנגד עיניהם; עיתונאים שנרדפו בשל דיווח אמת״.

תמונה: רויטרס
🚨 רוזה ניוז https://linktr.ee/rosanews
קישור לכתבה בנושא שיצאה בעיתון "הארץ":
ישראל צפויה לגרש בקרוב את כל מבקשי המקלט מאתיופיה, למרות חידוש הקרבות שם https://www.haaretz.co.il/news/education/2026-03-16/ty-article/.premium/0000019c-f529-df50-a9de-f7b9afd40000?gift=b757ce0724e7411cb833e664109911a8

.jpeg)



תגובות