top of page
מרכז לקהילה האפריקאית בירושלים

אל מול המציאות ובכל זאת נטיעת תקווה

סדנא הורים מבקשי מקלט בירושלים- שת"פ של שפ"י ומרכז הקהילה האפריקאית

באמצע חודש מרץ התקיים מפגש סדנאי להורים מבקשי מקלט בשיתוף של השרות הפסיכולוגי החינוכי ומרכז הקהילה האפריקאית בירושלים.

מטרת המפגש הייתה להתמקד בחוויית ההורות לאור המצב הקשה בו נמצאת הקהילה, ומה לחשוף בפני הילדים מהמציאות עמה הם מתמודדים.

במפגש השתתפו כעשר אימהות ואב, כשלכל אחד מההורים בין ילד לשלושה ילדים בגילאי שנה עד שבע (מלבד אמא אחת שילדיה בגילאי 8-12). את המפגש ליוותה אם שתרגמה לקבוצה את הדברים.

הסדנא אפשרה להורים לשתף בסבב שארך כמעט שעה בלחץ ובפחד בו הם מוצאים את עצמם. ההורים תיארו את החשש מכליאה, טביעה, עבודת פרך ברואנדה ואפילו מדעאש. הם הביעו צער על הריחוק מהמשפחה הרחבה. את כל זאת הם בחרו שלא לשתף את ילדיהם וזאת משום ש "אני לא יכולה- אם אתחיל לא אסיים, הילד יפחד ויילחץ...". קשה מאוד להסביר לילדים למה לא לחזור לרואנדה שם נמצאת כל המשפחה. מתוך השיח עלו גם דרכי התמודדות- עשיה ואף מאבק! הצורך להשקיע מחשבה בפתרון. החשיבות של פשוט להיות ביחד עם משפחה וחברים, תפילה, מגע וחיבוק, טיול בטבע. לצחוק במקום לבכות.

השלב השני בסדנא אפשר להציף את הדילמות עמן מתמודדים ההורים- כיצד ניתן להגן על הילד שלי? מה להגיד? איך להגיד? האם עדיף לשקר? כיצד להתמודד עם חשיפה לאמצעי התקשורת? כיצד לתווך את ההפגנות?

בהתמודדות עם הדילמות הללו דנו בהבחנה בים ילדים קטנים לגדולים אשר קוראים, שומעים ומבינים. ולכן עם הגדולים ניתן לשוחח. הצורך לנסות לווסת את החשיפה לתקשורת בהתאם לגיל הילדים. וכי גם עם הקטנים יש למצוא את האופן המתאים לשוחח עמם, כי למרות גילם הצעיר הם עדיין קולטים שמשהו מתרחש. העיקרון המנחה שהוצא היה שניתן לספר את האמת גם אם לא את כולה ובכל זאת לטעת תקווה כמו למשל: אנחנו יחד ונאבקים עם עוד מבקשי מקלט ויחד עם עוד ישראלים, או הורים וילדים נשארים כאן.

עלה הצורך לשים לב שגם אם לפעמים ילד לא שואל או אומר ניתן לראות שינוי בהתנהגות שלו כמו סיוטים וקשיי שינה, קשי פרידה או קשיי למידה שלא היו קודם לכן וכד'.

השיח עסק בנרמול הפחד על כך שזוהי תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. העובדה כי גם ההורה חושש וזה בסדר לחוש כך. ומכאן כיצד ניתן להתמודד עם המצב.

סיכום הסדנא היה בכך שלכל אחד ואחת יש את דרכי ההתמודדות שלו כמו שעלו בקבוצה.

האמירה החשובה להעביר הלאה: בעצם כל אחד ואחת מההורים הם גיבורים.

ארכיון - Archive
אחרונים - Latest
מילות מפתח - Tags
RSS Feed
bottom of page