ה-8 במרץ במרכז הקהילה האפריקאית

בתחילת החודש, ב-8 במרץ, מרכז הקהילה האפריקאית קיים אירוע התרמה להעלאת המודעות לדחיפות המצב עבור מבקשי המקלט האפריקאיים בישראל. לאלו שהפסידו, הנה כמה מנקודות השיא באירוע.

קבוצת חברים בקהילת המרכז הרצו על המצב הנוכחי בארצות המוצא, ובכך הצביעו על חוסר האפשרות לחזרה לאותם מקומות המצויים במצב כאוטי.

מונים, תושב ישראל יליד סודן הרצה הרצאה מלומדת על סודן כיום וחוסר היציבות הצבאית והפוליטית. אכן, ראש סודן עומר אל-באשיר שתפס השלטון בהפיכה צבאית ב-1989 מואשם ברצח עם ופשעים נגד האנושות על ידי בית הדין הבינלאומי.

ברהאנה, שבמקור מאריתריאה, הציג את חיי היומיום של הקהילה האפריקאית בישראל. הוא התייחס גם למצב באריתריאה ומה שיעלה בגורל האנשים אשר יישלחו חזרה.

יעל אורגד, חברת הוועד המנהל של המרכז, שיתפה במידע שאספה במהלך מסעה לאוגנדה וקניה. מבקשי מקלט שבעבר גורשו לרואנדה, מיד אולצו להימלט לאוגנדה. במהלך מסעה יעל אספה עדויות על הגורל המצפה למגורשים מישראל עם נחיתתם ברואנדה. יעל הציגה גם עדות מוקלטת של בחור צעיר שעם הגעתו לרואנדה נאלץ להימלט בשנית תוך מפגש עם סכנות רבות עד שהיה אחד מאותם "ברי מזל" שהגיעו לאירופה.

גל דאבוש, רכזת מחלקת מיצוי הזכויות של המרכז, דיברה על המצב החוקתי בישראל, העתירות לבתי המשפט, הקריטריונים לגירוש ועוד.

סטטוס הפליטים הינו מצב חוקי המאפשר לאנשים לקבל זכויות מסויימות משתנות בהתאם לארץ המארחת, כולל אישורי עבודה, ביטוח בריאות, חינוך ילדים, עזרה בדיור ושיעורי שפות.

רק לתזכורת, האיחוד האירופי הכיר בתביעות מבקשי המקלט מתוך 90% אריתראים שהגישו מעד פליט ו-56% מסודן בהתאם למכון היציבות האירופאי. ישראל מאידך, הכירה במעמד פליט לסודני אחד בלבד ועשרה אריתראים מתוך אלפי בקשות למקלט. אחוז הקבלה עומד על 0.56%.

שאר מבקשי המקלט ומהגרים קיבלו אשרות זמניות למספר חודשים, שעליהם לחדש בעצמם במשרד הפנים בבני ברק ליד תל אביב. אישור אשר לא מאפשר למבקש המקלט לעבוד. משמעו שאינו מותיר למבקש המקלט אפשרות אלא לעבוד באופן לא חוקי, לקבל תשלום שאינו שווה עבודתם ובכך להיות נידונים להיכלא במצב של עוני.

שמואל אל-שייח, סודני ושחקן מלידה מציג מונולוג רגשי של דרך החתחתים שלו לישראל ושל חייו.

ג'וזי, מנהלת המרכז, הציגה את עבודת המרכז על מגוון פעילויותיו, שיעוריו, והתמיכה המוצעת לתושבים האפריקאים של ירושלים. היא יידעה את הציבור גם באילו אופנים יוכלו לסייע.

סרנאי, במקור מאריתריאה אך חיה בישראל מזה תשע שנים, הציגה לקהל את המתח הקיים אותו חשה הקהילה האפריקאית מאז הצהרת הגירוש. היא במיוחד שיתפה בשאלות הילדים והקשיים שעל ההורים ואנשי החינוך להתמודד במתן מענה להן. סרנאי צבעה תמונה של קהילה אשר נמצאת במצוקה גדולה.

האירוע, בו השתתפו כמאה איש, התקיים בבניין קול הנשמה. קול הנשמה הינה קהילה רפורמית בשכונת בקעה בירושלים שחבריה הינם תומכים נלהבים של המרכז. אנו רוצים לנצל הזדמנות זו להודות להם על כך.

לתרומות למרכז