top of page
מרכז לקהילה האפריקאית בירושלים

ראיון עם גל מלמוד-רגב, רכזת המתנדבים של המרכז


המרכז מתבסס על צוות המתנדבים שלנו, תחת הנהגתה של גל מלמוד- רגב רכזת המתנדבים שלנו.

את עובדת עם פליטים מזה זמן מה. האם תוכלי לשתף אותנו ברקע שלך וכיצד התחלת להיות מעורבת בפעילות זו?

את עבודתי עם פליטים התחלתי במחנה הפליטים קקומה בקניה שם עבדתי כמנהלת הפרויקט הפסיכוסוציאלי מטעם ארגון ישראייד. לאחר שהסתיים הפרויקט הבנתי שבשביל לעבוד עם מבקשי מקלט ופליטים אני לא צריכה לנסוע עד אפריקה וגם בארץ קיימת קהילה גדולה שזקוקה לסיוע לא פחות (ולעיתים אף יותר) מהקהילות שנמצאות באפריקה.

מה משך אותך למרכז הקהילה האפריקאית בירושלים?

למרכז הגעתי במקרה, דרך מודעה באתר שתיל. מודה ומתוודה שלא הכרתי את העמותה לפני כן אבל היום מאושרת להיות חלק מהמשפחה.

אלו חדשות או תכניות מעניינות רצות במרכז שתרצי לשתף אותנו בהם?

וואו! כל כך הרבה דברים מתרחשים! השנה התחילה בשיא הכוח. מלבד הפרויקטים הקיימים כמו שיעורי עברית ואנגלית שמלאים בתלמידים, המשחקייה החינוכית המקסימה והחונכות, יש מתנדבים רבים שהתחילו את ההכשרה לצוות מיצוי זכויות ולפרויקט הפסיכוסוציאלי. נפתח פרויקט החזרי המס, והתחלנו גם חוג אנגלית לילדים בימי חמישי. אנחנו עובדים קשה על גיוס עובדים ומתנדבים למרכז למידה שיפתח בינואר ומתרגשים מהאירוע השנתי באברהם הוסטל שיתקיים החודש.

חוץ מזה התחלנו בהקמה של צוות לאיסוף וחלוקת תרומות, טיפול באומנות... ואת האמת שאני יכולה להמשיך בלי סוף.

העובדה הכי מרגשת שכל הפרויקטים האלו מתעצבים וקמים על ידי המתנדבים שלנו שעושים את הכל באהבה, בהשקעה ובהתנדבות! זה ממש בלתי נתפס!

בבקשה תספרי לנו על חלק מהאתגרים שעל חברי הקהילה להתמודד עמם. מנקודת מבטך, מהם הצרכים הדחופים ביותר שלהם?

השבוע האחרון היה מלא בבשורות רעות וקשות עבור הקהילה, נראה כי מדינת ישראל ממשיכה במדיניות הקשה והאכזרית כלפי מבקשי המקלט. חוסר הודאות היא הקשה מכולם, גם לנו כעמותה ובעיקר עבור הקהילה. מלבד ההתמודדות היומיומית הקשוחה, פערי השפה, המצב הכלכלי ותנאי המחייה אנחנו לא יודעים מה ואיך יקרה מחר, זו תחושה נוראית.

מהן המטרות שלך לעבודת המתנדבים בפרט ולמרכז בכלל? אלו משאלות יש לך לשנה החדשה?

המשאלה הכי גדולה שלי שבעוד מספר שנים לא יצטרכו אותנו כי את השירותים הבסיסים שאנחנו מספקים תספק המדינה (הלוואי אמן), ואני מקווה שעד שזה יקרה נוכל להמשיך להעניק שירותים מקצועיים באותה אהבה בה אנחנו מעניקים היום, תוך שאנחנו ממשיכים לגדול ולהתפתח. הייתי שמחה אם היינו ממשיכים ומשכללים את שירותי מיצוי הזכויות שלנו ומגייסים עוד אנשי מקצוע, ממשיכים לפתח ולמקצע את שיעורי השפה, מוצאים חונך/ת לכל ילד/ה ועובדים על הידוק הקשרים בין קהילת מבקשי המקלט לשכנים הירושלמים. אני מקווה שעד שהמדינה שלנו תתעשת ותבין את הפשע שהיא עושה נצליח לגייס מספיק כספים כדי לפתח את התוכניות המדהימות שלנו ואולי גם להשקיע בשינוי מדיניות ושינוי דעת קהל.

אני מתפללת שמחר נקום לחדשות אחרות, שמישהו שם למעלה יבין שהדבר הכי גדול שאנחנו יכולים לעשות בתור מדינה זה לשלב את אותם מבקשי המקלט ביננו ולהתייחס אליהם כשווים.

ארכיון - Archive
אחרונים - Latest
מילות מפתח - Tags
RSS Feed
bottom of page