סיור בתערוכה "להעביר את הזמן בחולות" של רון עמיר (אוצר: נעם גל)
רון עמיר, אמן ישראלי חברתי, מציג בימים אלו את תערוכתו "להעביר את הזמן בחולות" (אוצר: נעם גל) במוזיאון ישראל.
"אחד הנושאים שמעסיקים אותי בשנים האחרונות," רון מספר, "הוא האופן בו קהילות שוליים מגיבות למגבלות שמטילה עליהן המערכת הפוליטית, החברתית והכלכלית. עניין אותי לבחון מה קורה במקרה המוזר והמורכב של 'מתקן חולות' בו קיימת קהילה של אנשים שברגע אחד מוכנסים למתקן שהייה בלב המדבר, מרוחקים ומבודדים מהקהילה שלהם ומסדר היום אליו התרגלו"
עניין זה קיבל ביטוי ססגוני בתערוכתו של רון, שתיעד בוידאו וסטילס את "נאות המדבר" שבנו לעצמם השוהים במתקן לבישול, מפגשים חברתיים ולמנוחה.
בסיור מיוחד שארגן המרכז לקהילה האפריקאית בירושלים עבור חברי הקהילה ומתנדבי המרכז, רון הדריך בעצמו קהל של כ-30 אנשים בין הצילומים והקטעים המוסרטים. רבים מהנוכחים בקהל זיהו את המקומות שצולמו וידעו לשתף אותנו בסיפור שמאחורי התמונה. בשלל שפות, ועם עזרתם של מתורגמנים, עלו זכרונות וחוויות מאותם מקומות שהשוהים במתקן אלתרו לצרכיהם המשתנים.
"היה לי חשוב שנציגים של הקהילה יגיעו לראות את התערוכה, לשמוע מה הם חושבים וכיצד הם מתרשמים מהתוצאה," רון מספר, כשהסביר את המוטיבציה שלו מאחורי ההזמנה שלו להגיע לסיור מיוחד במוזיאון.
התגובות של המשתתפים היו מעורבות. רבים התרגשו לראות את התיעודים הללו אותם מכירים כל כך מקרוב על קירות מוזיאון ישראל. יחד עם זאת, רבים תהו על הבחירה לצלם רק את סביבתו של המתקן ולא את המתקן עצמו בטענה שלא ניתן ללמוד מתמונות אלה על החוויות הקשות איתן נאלצים להתמודד בתוכו, או להבין, ולו במעט, את חווית הכליאה. סוגיה נוספת שהעסיקה רבים היא העובדה שמבקשי המקלט עצמם נעדרים מהצילומים, בהם מופיעים רק חפצים דוממים.
הפער בין הבחירות האומנותיות של רון ובין האופן בו מבקשי המקלט היו רוצים להיות מיוצגים בתערוכה מסוג זה הוא פער לגיטימי שלא יגושר. החשיבות כאן היא ביצירה של שיח משמעותי סביב הדימויים השונים הקיימים על אוכלוסיית מבקשי המקלט, שיח בו הכרח שתשתתף קהילת מבקשי המקלט ותשמיע את קולה.
