יום האישה הבינלאומי במרכז לקהילה האפריקאית בירושלים-- דבר המנהלת
יום האישה הבינלאומי מהווה אירוע עולמי המציין הישגים של נשים, בין אם פוליטיים או חברתיים, תוך קריאה לשיוויון מגדרי. יום זה
מצוין מאז תחילת המאה הקודמת בכל שנה ב-8 למרס. זהו יום אוניברסאלי, א-מפלגתי, שמלכד ארגוני נשים לצד המגזר הציבורי, המגזר הפרטי והמגזר השלישי. התמה שנבחרה ליום האישה הבינלאומי לשנת 2017 היא: "Be bold for change" (היו אמיצים לשינוי). זוהי קריאה לנשים וגברים ברחבי העולם להצטרף למאבק ליצירת עולם יותר שיוויוני ומודע לסוגיות מגדריות. במדינות רבות בעולם, ביניהן איריתריאה, יום האישה מצוין כיום חג רשמי.
בישראל מתגוררות כ-12,216 נשים אריתריאיות. חלקן ניצולות סחר, עינויים, ואלימות מינית ומגדרית. רבות מהן עובדות בשכר זעום, במספר משרות במקביל וחיות לעיתים מתחת לקו העוני. כולן מתמודדות עם אתגרים יומיומיים הכוללים: פערים שפתיים, היעדר שירותי בריאות ורווחה נאותים, וחוסר וודאות לגבי מעמד בחברה שמדירה ומבודדת אותן. בנוסף לכך, חלק מהנשים מתעמתות עם אתגריים מגדריים בקהילות המסורתיות שלהן. אלו כוללים: אלימות מגדרית, נישואים כפויים ומוקדמים, מילת נשים, מניעת שליטה על נכסים והחלטות ביתיות, ופרדיגמות שונות המגדירות את תפקידה המגדרי של האישה בבית ובקהילה.
למרות כל זה, נשים אריתריאות בישראל מפגינות תעצומות נפש אדירות ביכולתן לבנות את חייהן מחדש ולהתגאות בהם. הן פועלות מעמדה של עוצמה גדולה וחוסן כשהן מחזיקות ומחזקות את המשפחות שלהן ואחת את השנייה. בנוסף לכך, למרות האתגרים הן מוצאות את המקום לרגעים של אושר ותקווה כמו ציון יום האישה.
ביום שבת, ה-11 למרס, זכיתי להצטרף לאירוע יום האישה הבינלאומי שצוין על ידי נשים איריתריאיות במרכז לקהילה האפריקאית בירושלים. האירוע שאורגן על ידי נשים ועבור נשים, היה חגיגה של צבע, טעמים, יופי ומסורת. כל אחת מהנשים הביאה איתה משהו לחגיגה: מטעמים בסירים ענקיים, צלחת אִינגֵ'ירה עצומה, כיכר נפלאה של אֶמבָשָה (לחם אריתריאי), שתייה ומוסיקה. הנשים הביאו עימן אף שולחן קטן וגחלים עבור טקס הבּוּנָה (טקס הקפה המסורתי) שהכרתי לראשונה כנדבך חשוב בתרבות האריתריאית.
הנשים, חלקן מלוות בילדים ופעוטות, היו במצב רוח חגיגי ואווירה הייתה מחשמלת. הנשים פטפטו, אכלו, צחקו ונהנו בחיק חברותיהן. ולו לרגע הן שכחו מחייהן היומיומיים.
אני בטוחה שהחגיגה הייתה מאד דומה לאירועים לציון יום האישה שהתקיימו ברחבי העולם באותו שבוע. עם זאת, כאן התווספו אלמנטים יחודיים של חוסר וודאות ואתגרים בחיי הגלות.
לכן, אני מלאת הערכה והערצה מהעוצמה והחוסן שהפגינו הנשים, ומהיכולת שלהן לייצר רגעים של קהילתיות ותקווה, גם בתנאים שלכאורה היינו מצפים שלא יאפשרו זאת. אני מתפעמת מהדבקות של הנשים אחת בשניה ובתרבות שלהן, ובנחישות שלהן לבנות חיים טובים עבור עצמן ומשפחותיהן.
איזו קבוצה מרשימה של נשים!
