מרכז לקהילה האפריקאית בירושלים
עברית
עברית
עברית

פרויקט החונכות של המרכז לקהילה האפריקאית בירושלים

 

פרויקט החונכות של המרכז לקהילה האפריקאית בירושלים הוא ללא ספק אחד מהפרויקטים החשובים ביותר שהמרכז מפעיל בשנתיים האחרונות. במסגרת הפרויקט, המבוסס על פעילותם של מתנדבים מסורים, ניתנת לילדי הקהילה הזדמנות לקבל ליווי מחונך או חונכת ישראלים אחת לשבוע בשעות אחר הצהריים. כיום פרויקט זה כולל כ-15 זוגות של ילדים וחונכים, ומרוכז על ידי אורנית יהושע ואהוד קידר. 

 

החונך, אורנית מספרת, הוא מעין "אח גדול ישראלי". הוא מסייע לילד בשיעורי הבית, מקריא סיפורים, לוקח את הילד לטיולים ואפילו למוזיאונים. "החונך הוא דמות שמעצימה את הילד מכל מיני בחינות, ובעיקר מול בית הספר. למרות שהמורות והיועצות איתן הייתי בקשר מסורות מאד לילדי הקהילה, הרבה פעמים הילדים האלה נעלמים. ההורים לא תמיד מצליחים להגיע לאספות ההורים מכל מיני סיבות- לעיתים מפני שהם עובדים שעות רבות, ולעיתים מפני שהם חוששים לא להבין מה המורה אומרת. כאן החונך נכנס לתמונה ועוזר בהתנהלות מול גורמים שונים בבתי הספר". 

 

לפי אורנית, קיים פער בין ילדי הקהילה לשאר הילדים שנובע בין היתר מהאופן בו ילדי הקהילה משתלבים במערכת החינוך הישראלית. "חוק חינוך החובה חל על כל ילד שנמצא בגבולותיה של מדינת ישראל, כולל ילדי הקהילה, החל מגיל שלוש. החוק הוא מבורך ואין ספק שיש ליישום לו תרומה אדירה להתפתחות של ילדי הקהילה. אך בעיה מרכזית בהקשר זה, שמשותפת לשכבות מוחלשות נוספות בישראל אך חמורה יותר אצל ילדים חסרי מעמד מכיוון שאינם מקבלים תמיכה או סבסוד מהמדינה, היא היכן נמצאים הילדים עד שהם מגיעים לגיל שלוש. מה שקורה בדרך כלל זה שהורי הקהילה שולחים את הילדים למסגרות לא מפוקחות, שלא מספקות לילדים את הכלים הנדרשים כדי להתפתח בצורה מיטבית הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינה מוטורית. על כן אין ספק שילדים אלה זקוקים לתמיכה נוספת כדי להדביק את הפערים שנוצרו בינם לבין שאר הילדים". 

 

בעיה נוספת, אורנית מוסיפה, היא הקושי שיש לילדים שנמצאים במסגרות אלה לרכוש שפת אם. "באחד מהגנים שאני מכירה לדוגמה, יש צוות ערבי, בעוד הילדים הם פיליפינים אתיופים ואריתראים. כך נוצר מצב בו מדברים בגן בו בזמן בערבית, בטגלו, באמהרית ובתגרניה. וזה לא נגמר שם- כשהילדים מגיעים הביתה ההורים מדברים איתם גם בעברית מתוך רצון שילמדו את השפה. כך, בסופו של דבר, נוצר מצב בו הילדים לא רוכשים ידע טוב מספיק באף אחת מהשפות ולמעשה גדלים בלי שפת אם. מה שמעטים יודעים הוא שילדים שגדלים בלי שפת אם מתקשים יותר ללמוד שפות חדשות. לכן רבים מילדי הקהילה לא מצליחים לקרוא ולכתוב בעברית עד גיל מאוחר מאד". כך, אורנית מסבירה, "למרות שעל פניו נקודת הפתיחה של ילדי הקהילה זהה לזאת של שאר הילדים במדינת ישראל, הם מתחילים את דרכם במערכת החינוך הישראלית עם פער התפתחותי מאד גדול. זאת הבעיה המרכזית עליה הפרויקט שלנו שואף לענות".

 

אך חשיבותו של פרויקט זה, אורנית מציינת, נובעת לא רק מהעזרה שהחונכים מספקים לילדים, אלא גם מההשפעה שיש לחונכים על המשפחה כולה. "החונך הוא הנציג של העמותה בבית של המשפחה, הוא העיניים שלנו. בעזרתו אנחנו יכולים להיות ערים יותר לצרכים של המשפחה ולמצוא דרכים לענות עליהם. פעמים רבות החונכים שלנו הצליחו להנגיש שירותים רבים שלעמותה יש להציע, החל מאירועים חברתיים וכלה בשעות הקבלה של פרויקט מיצוי הזכויות, מעצם היותם נוכחים בבית. כך, בעצם, החונכים מסייעים לא רק לילדים, אלא לכל המשפחה". 

 

בהמשך לכך, אורנית מדגישה שהחונכים, קבוצה מגוונת של תלמידי תיכון, סטודנטים ופנסיונרים, מקבלים רשת רחבה של תמיכה כדי להתמודד עם האחריות הגדולה שבאה עם התפקיד. אחת לחודש מתקיימת פגישת הדרכה שמונחת על ידי צוות מקצועי, במסגרתה ניתנים לחונכים הכלים להתמודד עם קשיים ודילמות איתם מתמודדים במהלך החונכות, וכמובן גם ההזדמנות לחלוק חוויות של הצלחה.

 

הפרויקט, אורנית מספרת, מצליח לקצור פירות במבחן הזמן. "אחת הילדות להן הצמדנו חונכת, שלא הצליחה לקרוא ולכתוב בסוף כיתה ה', היא כיום תלמידה מצטיינת. וזהו לא המקרה היחיד בו הצלחנו להשיג התקדמות משמעותית". כתוצאה מכך הורים רבים מעוניינים שילדיהם יקחו חלק בפרויקט. "הם מאד רוצים שהילדים שלהם יצליחו ויתפתחו במערכת החינוך ופעמים רבות חשים חוסר אונים אל מול העובדה שאין ביכולתם לעזור להם בשיעורים בגלל קשיי השפה. החונך, על כן, ממלא עבורם חסר שהם לא תמיד מצליחים למלא". 

 

כששאלתי את אורנית מדוע, אם כך, לא מרחיבים את הפרויקט היא הסבירה לי את מורכבות המצב. "יש לי רשימת המתנה ארוכה של הורים שמבקשים לקבל חונך או חונכת עבור הילדים שלהם. לצערי, למרות שיש הרבה מתנדבים שרוצים להיות חונכים, אנחנו לא יכולים להרחיב את הפרויקט כל עוד מרכזים אותו בהתנדבות. כמתנדבים אנחנו יכולים לעשות הרבה מאד, והפרויקט הזה הוא הוכחה לכך. אבל הרחבה של הפרויקט תדרוש השקעה גדולה של זמן ומשאבים, וזה משהו שניתן יהיה להשיג רק אם נצליח להשיג מימון לרכז/ת בתשלום. אנחנו עובדים על זה, ואני מקווה מאד שזה יקרה".

 

 

 

מילות מפתח:

Please reload

מילות מפתח - Tags
Please reload

ארכיון - Archive
Please reload

אחרונים - Latest
RSS Feed

Jerusalem African Community Center (R.A.)

33 Jaffa st. Jerusalem 9422109

Fax: 972-2-5434932

 

מרכז לקהילה האפריקאית בירושלים (ע"ר)

יפו 33 ירושלים 9422109

information.jacc@gmail.com

 

  • Facebook - Black Circle
  • Instagram - Black Circle