top of page
פעילות במרכז קרדיט לצלם_ אמנון גוטמן.jpg

על הקהילה

רקע 

 

נכון ליוני 2023 חיים בישראל כ-23,587 מבקשי מקלט.
הקהילות בישראל הגיעו רובן מאריתראה וסודן, בירושלים ישנה קהילה ייחודית נוספת של אתיופים נוצרים. הם נמלטו מדיקטטורות אכזריות, מלחמות ורצח עם ומעשי זוועה אחרים, שאילצו אותם לעזוב את בתיהם ואת ארצות מולדתם. אלפים הם ניצולות וניצולי מחנות העינויים בסיני ונושאים בגופם ובנפשם את צלקות השבי והעינויים האכזריים.

פליט - אמנת הפליטים הבינ"ל (1951)

מדינת ישראל וארגונים יהודים היו מעורבים באופן פעיל בניסוח האמנה, שכינונה קשור קשר ישיר למצבם של יהודי אירופה בשנים של מלחמת העולם השנייה. ישראל חתומה על אמנת הפליטים והיא צד לה.

האמנה מגדירה מיהו פליט, ומפרטת בין השאר, את זכויות בני האדם שמבקשים מקלט מדיני ואת אחריות המדינה המעניקה להם מקלט:

"אדם הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס היטב להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקבוצה חברתית או להשקפה מדינית ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור". 

האמנה מגדירה את הזכויות לפליטים: 

הזכות לעבוד, לדיור, חינוך, חופש תנועה, והזכות למסמכי זיהוי ונסיעה

 

האמנה מגדירה את ההגנות לפליטים:

  • הגנה מפני החזרות למקום של סכנה

  • הגנה מפני הפליה

  • הגנה מפני הענשה בגין כניסה ללא הרשאה

 

מבקשי מקלט: אדם שנמלט מארצו למדינה אחרת, והוא מבקש ממדינה זו הגנה. במדינה שהגיע אליה מעמדו נבחן: האם הוא זכאי למעמד של פליט או שאינו זכאי למעמד כזה? עד שתתקבל ההחלטה בעניינו, הוא מוגדר כ"מבקש מקלט".

המצב בישראל


על אף שהגישו בקשות מקלט, ועל אף שמדינת ישראל אישרה את אמנת הפליטים של האו"ם משנת 1951, בפועל היא מתייחסת למבקשי המקלט כאורחים בלתי רצויים. ממשלת ישראל מתייחסת באופן שגרתי למבקשי מקלט כ"מסתננים "והיא מסיתה לדעת קהל שלילית כנגדם.

אחוז ההכרה בפליטים בישראל נמוכים באופן קיצוני בהשוואה למדינות אחרות החתומות על האמנה (פחות מ-1%). שיעורי ההכרה באריתראים ובסודנים אשר מהווים חלק ניכר ממבקשי המקלט בישראל מוכרים בעולם בשיעורים של 60% (סודנים) ו-90% (אריתראים).

לעומתם בישראל לא הוכר אף אזרח סודני כפליט ומספר אריתראים בודדים הוכרו מתוך 22,915 שביקשו מקלט.

ישראל מקיימת את עקרון איסור הגירוש, מתוך ידיעה כי מבקשי מקלט רבים יהיו בסכנה אם יחזרו למדינות המוצא שלהם. לפיכך, המדיניות כלפי מבקשי המקלט הינה אי-גירוש זמני, הנקרא באופן רשמי "הגנה קבוצתית". מרבית מבקשי המקלט בישראל מחזיקים באשרת שהייה מסוג 2(א)5 אשר נדרשת לחידוש כל 3-6 חודשים. 

הפליטים חיים ללא מעמד בישראל ומתמודדים עם קשיים רבים כמו היעדר רשתות תמיכה, ניצול במקום העבודה, היעדר אפשרויות דיור ראויות למגורים, שלילת שירותי בריאות נאותים וכמובן חוסר וודאות לגבי העתיד. כמו כן, מחסומי השפה יוצרים מכשול נוסף בניסיון להתמודד עם הרשויות.

ילדים

בישראל מעמד הילדים נקבע לפי מעמד ההורים. על כן, ילדי מבקשי מקלט – בין אם הגיעו לישראל כילדים קטנים ובין אם נולדו בה – כפופים למעמד החוקי של הוריהם בישראל.

הילדים גדלים כאן כישראלים ומתחנכים במערכת החינוך הישראלית מגיל 3. בהגיעם לגיל 18 הם הופכים בעיני המדינה ל"מסתננים" לפי חוק, ומאבדים את מעט הזכויות שהיו להם – חינוך, ביטוח בריאות בהסדר עם קופת חולים, ושירותים חברתיים במצבי סיכון.

בהיעדר זכויות בסיסיות ויכולת לתכנן את העתיד נותרים הנערים והנערות תלושים, לא שייכים לפה ולא שייכים לאף מקום אחר. 

bottom of page